הם לא ישבו ליד שולחן אחד והחזיקו ביחד עיפרון או מכחול אחד. הנוהג היה שאח אחד מצייר סקיצה ואז מתייעצים. ההתיעצויות היו בשפה הגרמנית – השפה שבה למדו גרפיקה בברלין.

 

האחים שמיר הקפידו על קרדיט משותף בכל העבודות של הסטודיו. מי צייר את הסקיצה הראשונית של סמל המדינה? את הסוד הזה לקחו האחים אל קברם.

 

בהחלט אפשר. לפני פתיחת הסטודיו בתל אביב – עבד גבריאל בשטוקהולם

ובאותו זמן עבד מקסים בריגה. כשחזר גבריאל לריגה הם פתחו את סטודיו האחים שפטלוביץ.

באוקטובר 1934 עלה מקסים עם רעיתו לארץ ישראל ועבד לבדו עד שאחיו וגיסתו הצטרפו במאי

1935. ב-1958 עבד מקסים באנגליה וגבריאל ניהל את הסטודיו בתל אביב. ב-1974 החליטו

השניים על פירוק ידידותי של הסטודיו. הם המשיכו ליצור גרפיקה כל אחד לחוד עוד קרוב ל-20 שנה.

 

יש דימיון רב בין תעמולה של משטרים טוטליטריים לבין תעמולה של תנועות מהפכניות. דמויות הירואיות, דגלים, אגרופים, שרשראות - הם מאפיינים משותפים. האחים שמיר שירתו את התנועה הציונית היתה תנועה מהפכנית אנטי קולוניאליסטית. היום, לאחר שלטון של 70 שנה בישראל, הציונות נתפסת כתנועה ממסדית.

 

זו תוצאה של הגישה הבסיסית של האחים שמיר לגבי שירות ללקוח. הגרפיקה אינה ביטוי של רגשות האמן אלא נועדה ליישם את יעדיו של הלקוח. באופן כזה יצאו מבית היוצר של שמיר בעת ובעונה אחת עבודות בסגנון ריאליסטי, בסגנון מופשט, רישומים הומוריסטים, הדפסים דמויי תחריט וכו'.

 

מרבית הטקסטים נכתבו ע"י פרסומאים. לעיתים הציעו שמיר כותרות או סיסמאות. אין בידינו תעוד על כך.

 

קודם כל הם נתפשים כמעצבי סמל המדינה. אספני בולים רואים בהם מעצבי בולים בינלאומיים. אספני מדליות – מעצבי מדליות. לכל אחד מן האחים היתה היררכיה שונה בהערכת גרפיקה: גבריאל שם בראש סמלים, אח"כ מדליות, בולים, כרזות ובתחתית מודעות בעיתונות. מקסים חשב שפסגת הגרפיקה היא בולים, אח"כ כרזות, מדליות ובתחתית מודעות בעיתונות.

 

במסגרת סיוע החוץ של מדינת ישראל לארצות אפריקה הפיק המדפיס הממשלתי בולי דואר. את העיצוב הגרפי הזמין אצל מעצבים ישראלים. בשהותו באנגליה יצר מקסים קשר עם Crown Agents המספקים מגוון שירותים למדינות חבר העמים, וביניהם הפקת בולי דואר. הסוכן השלישי היה Intergovernmental Philatelic Corp בניו יורק, שהפיקה בולים למדינות שונות ברחבי העולם.

 

שינויים כאלו נובעים מן האגו של מנכ"לים או שרים שרוצים להטביע את חותמם על ההסטוריה של ארגונם. אם חברה רוצה למתג את עצמה כחברה מודרנית, אפשר באמצעים גרפיים צנועים לתת לסמל ותיק או אריזה ותיקה פנים רעננות. תנובה עשתה זאת בהצלחה. הדואר נכשל בקריעת גופו של הצבי. מה שנעשה בסמל המדינה מעיד על כאוס שלטוני.