חדשות
תחרות שנתית לסטודנטים
דרכון וסמל
תשעה חודשים נמשך תהליך הבחירה של סמל המדינה (יוני 48 –פברואר 49). אחד מחברי ועדת הדגל והסמל, דוד רמז, שר התחבורה, אמר: "העדרו של סמל מעכב הדפסת פספורט ישראלי ותעודותרשמיות שבלעדיהן אין לבצע פעולות."
הצורך הדחוף בדרכון נושא סמל בא לידי ביטוי בסיפור שסיפרה המעצבת פרנציסקה ברוך: ערב חשוך אחד בשנת 1948 דפר זר על דלתה. הוא היה אדם נמוך בעל שפם שחור. בלא שיציג את עצמו תחילה, הראה לה הזר את כריכתו החדשה של הדרכון הישראלי הצעיר. "אני צריך לצאת לחו"ל מחר, ולא אצא עם דרכון שעוצב בצורה כל כך גרועה. אנא רשמי מחדש ארבע שורות אלו. סמל המדינה הישראלית כבר מוטבע במקומו" [עוד לפני שפורסם רשמית].
ברוך מיחתה, היא זקוקה להקדיש זמן לניסיונות והכנות, אך התיישבה ועיצבה את הכריכה של הדרכון. היא תמהה כיצד ניתן יהיה להפוך את עבודתה להטבעת זהב למחרת בבוקר, אך הזר - שר החוץ משה שרתוק (לימים, שרת) - הבטיח לה שהוא עצמו ידאג לכך.
במדינת פליטים לדרכון הייתה משמעות רגשית עמוקה, לרבים הוא היה קרש הצלה של ממש. בעשורים הראשונים של המדינה הציגו הישראלים בגאווה את הדרכון הישראלי במעברי גבול ברחבי העולם. כל זה השתנה עם הקמת האיחוד האירופי, כאשר דרכון של אחת מהמדינות החברות בו איפשר לא רק מעבר חופשי אלא גם הטבות חומריות. בשנתיים האחרונות מתנהל בישראל קמפיין אינטנסיבי לרכישת דרכון פורטוגלי כמפתח לאיחוד.
כנראה בהשפעת מגיפת הקורונה, כתב מאיר עוזיאל, בעל טור ב"מעריב": היום עשיתי סדר במגירות, מצאתי פנקס כחול עם סמל המדינה עליו. מה זה? תמהתי. היה כתוב עליו דרכון. וגם באנגלית מילה קצת מוזרה: פספורט. פתחתי, בפנים תמונה שלי. לא זכרתי בשביל מה הייתי צריך דבר כזה. אין טעם לשמור משהו עוד ועוד בגלל שאתה אומר לעצמך:יום אחד בטח אצטרך אותו.
את היחס האירוני של עוזיאל לדרכון הישראלי הביא המעצב אופיר בגון לביטוי קיצוני – דג עטוף בדרכון. המקור הוא הנוהג בימי הצנע למכור דגים עטופים בנייר עיתון. מהנוהג זה נבע הביטוי המזלזל בעיתון
היומי: הוא טוב לעטיפת דגים.
יורם א. שמיר, אפריל 2020