ב-2007 ראיתי הזמנות מהשירות הבולאי לעיצוב גלויות ואגרות אוויר ע"י סטודיו האחים שמיר. ההזמנות נמצאות בקלסרים של הסטודיו אצל גדעון שמיר. אין בהזמנה מידע השופך אור על הנושאים של עיצובים אלו.

בהתאחדות הבולאים למדתי את המונח stamp stationery ואת המונח העברי המוזר "דברי בולים".

בקטלוג של השירות הבולאי יש רשימה של דברי בולים בלא תמונות וּבלא שמות המעצבים. בקטלוג של חברה פרטית של בולי ישראל ישנם צילומים של דברי הבולים, המעידים על הרמה העיצובית הגבוהה

שאיננה נופלת מהרמה של עיצוב הבולים בישראל. גם בקטלוג זה לא מצוינים המעצבים.

כאשר פניתי בשנה שעברה לשירות הבולאי בעניין מעטפות היום הראשון, נתקלתי ביחס עויין. בסופו של דבר, בהתערבות המנהל הכללי של הדואר, נאלץ מנהל ההפקה של השירות הבולאי לערוך מחקר (שנעשה ע"י קודמו בתפקיד) וקיבלתי דו"ח על המעטפות. באותה הזדמנות גיששתי בעניין האפשרות לחקור גם דברי בולים ונתקלתי בסירוב.

התאחדות הבולאים הוציאה קטלוג בולים ישראליים לקראת תערוכת הבולים הבין-לאומית של 2008 שהתקיימה בתל אביב. בקטלוג לא הופיעו שמות המעצבים. כתבתי מכתב לכתב העת של ההתאחדות וּבו מחיתי על השמטת שמות המעצבים וגם קראתי לשירות הבולאי לחקור וּלפרסם מי היו המעצבים של דברי הבולים. העורך, משה רימר, הבטיח לי לפרסם את המכתב ואמר כי יפרסם גם תגובה על המכתב. בסופו של דבר, המכתב לא התפרסם. האם הוא קיבל הוראה לא לפרסם דברי ביקורת על ההתאחדות?

ביוני 2009 מצאתי מודעה בג'רוזלם פוסט מ-8.5.59 וּבה פרסום סדרה של ארבעה אלבומים של בולי ישראל. האלבום הרביעי הוקדש ל-Postal Stationery. במודעה צוין שכל בול או דבר בול שיצא בישראל מסומן בקטלוג עם סיפור הרקע שלו. את האלבומים אפשר להשיג אצל ארנסט סטפק, אלנבי 64 תל אביב, ובניו יורק במחלקת בולים וּמטבעות של Gimbel. 

חיפשתי את ארנסט סטפק חמישים שנה לאחר פרסום המודעה וּמצאתי את "ארנסט סטפק, סוחר בולים" ברחוב הוברמן בתל אביב. טלפנתי אליו והוא אמר שיצא מהעסק ושאין לו אוסף של הדברים שמכר בעבר. טלפנתי לבנו, צבי סטפק, בעליה של חנות לבולים וּלמזכרות במלון שרתון. גם לו אין אוסף ואין ארכיון. ממנו למדתי שאביו כבר בן 88. הוא הציע שאפנה לחברת אל-הבול.

חיפוש מהיר באינטרנט העלה שאל-הבול התאחד עם מירם לפני 20 שנה. החברה המאוחדת משווקת מגוון גדול של מוצרים וּבהם אלבומי בולים. ראיתי באתר שלהם שבאלבומי הבולים של ישראל מודפסים כל הבולים שהונפקו. ביקשתי בטלפון ממוכר בחנות שלהם בגבעתיים לפתוח אלבום ולבדוק אם מצוינים שמות המעצבים. תשובתו: "לא מצוינים". יתר על כן, אלבומי הבולים משנות ה-50 עד ה-70 אזלו. 

המוכר ציין שפונים אליו רבים בקשר לאלבומי בולים מהשנים האלו. אני מניח שדברי בולים אינם נכללים באלבומים אלו.

ממטה החברה התברר שאין להם ארכיון של מוצרים מלפני חמישים שנה.

יורם שמיר 2007