ב-13 במאי 2009 התקשר אלַי ד"ר מרדכי נאור ואמר שהוא מכין ספר על מפעלים תעשייתיים ברמת גן. הוא נפגש עם שתי בנות של בז'רנו, והן הראו לו חומר היתולי שציירו האחים שמיר. חומר זה שימשככל הנראה לצרכים פנימיים של המפעלים המשפחתיים: "עסיס" ו"סיגריות בז'רנו". הוא אמר שהוא מוסר את החומר לבית קריניצי לסריקה ושאני אקבל דיסק.

כעבור חודש שלח לי מוטקה את מספרי הטלפון של שתי היורשות. טלפנתי לאילנה רביב, בתו של שמעון (שימון) בז'רנו. היא סיפרה לי שהאחים שמיר והאחים בז'רנו היו ידידים גם מחוץ לשעות העבודה. היא זוכרת מילדותה שיחות בבית על שמיר וגם ראתה עבודות גראפיות. היא זכרה אלבום בולים שהוציאה חברת הסיגריות.

בת דודהּ, יעל קנטור, היא בתו של יוסף (פפו) בז'רנו. רובי הציעה שנשווה את מספר הטלפון שנתן מוטקה עם מספר הטלפון של עו"ד ישראל קנטור, המופיע בספר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב.

בינגו! אכן זו יעל, אשתו של ישראל. שניהם אירחו לפני שנים אחדות משלחת של תובעים כלליים מארה"ב שאירחה רובי בארץ. טלפנתי אליה, הצגתי את עצמי, והיא אמרה שהיא מכירה איזה יורם שמיר.

היא לא ידעה להוסיף פרטים על החומר ההיתולי שהתגלה בביתה.

ב-13 ביולי קיבלתי ממוטקה נאור את הדיסק. הכנסתי אותו למחשב וזה מה שהתגלה:

1) "יומן מטרופרמונט-שמיר". תאריך: 30.11.40. קריקטורות על האחים בז'רנו ועובדים במפעלים, מצוירים בטוש שחור (לפי עדות משה, הארכיבאי של בית קריניצי), בפורמט של גלויות. בין הגלויות – תזמורת הפרסום: גבריאל ומקסים שמיר ופריידמן (הפרסומאי של בז'רנו).

2) "פנטסיה". טקסט: פריידמן. ציורים: שמיר. קריקטורות על האחים ועובדים נוספים על רקע המלחמה העולמית, בפורמט חוברת גרמושקה. על פי קריקטורה "כיבוש טריפולי" יכולתי לתארך את החוברת לשנת 1943. קריקטורה אחת מראה את שני האחים שמיר: גוף אחד עם שני ראשים (גבריאל ומקסים), וכותרת: "טובים השניים מהאחד". על הרצפה מונחות שלוש עבודות גראפיות. את שלושתן מצאתי כמודעות ש/ל בעיתונים יומיים, אך לפי גודלן בקריקטורה הן נראות ככרזות. האחת - סיגריה אֹדם (כך במקור, בחולם חסר). מיכה ריס אמר לי שהכרזה נמצאת באוסף שלו. מצאתי בעיתון "תשע בערב" צילום של בניין שעל גגו שלו הותקנה כרזה ענקית, 6-5 מטר גובהה, של אודם. הכרזה השנייה היא של סיגריית סימון ארצט. לא היה ידוע לי עד כה שהייתה כרזה כזו. כרזה שלישית - מיצי פֵּרות של עסיס. כשראיתי בפעם הראשונה את המודעה עם אותו אימז' בעיתון דבר, עלתה בזיכרון שלי כרזה צבעונית. בכתבה על תערוכת שמיר ב-1940 הוזכרה הכרזה "עטרת פירות" וצוינה לשבח הצבעוניות שלה. האם מדובר על כרזת המיצים?

ב-1961 עבדתי עם פריידמן בפרסום באור. הוא היה אחראי על עסיס. זכרתי אותו מחגיגת בר-המצווה שלי, שנערכה בביתו של אבי. פריידמן ניגן בפסנתר, על ראשו כובע קש של נשים, ואמנון אריאלי עמד לידו ושר. ממרחק הזמן ייתכן שאני מחליף בתפקידים. באותה עת היה התקציבאי הבכיר בבאור שמואל ורשבסקי. השארתי לו הודעה שאני מחפש את פריידמן. פריידמן מן הסתם אינו בין החיים. הוא היה אדם מבוגר מאוד עוד כשהתחלתי לעבוד בפרסום באור. על כל פנים, שמואל שב אלַי עם מספר הטלפון של רפאל, הבן.

התברר שרפאל נפטר. דיברתי עם אלמנתו ועם בתו והן שלחו לי כרטיס ברכה להולדת רפאל שעיצב גבריאל שמיר.

בתערוכת הקריקטורות על סמל המדינה (אפריל-יולי 2007) השתמשתי בקריקטורה שציירו האחים על עצמם והיא מופיעה גם בקטלוג של התערוכה.

יורם שמיר