חדשות
תחרות שנתית לסטודנטים
מאחורי הקלעים –סטודיו שמיר
אתמול צדה את עיניי בדף הפייסבוק של עופר אדרת "נקמת הארכיון" מודעה של האחים שמיר "הארץ מכסה את הארץ" מ-1957.
שמתי לב שבאתר שלכם לא מוזכרים בו בכלל (בכל אופן לא הצלחתי למצוא) מי שעבדו בסטודיו במשך השנים עם גבריאל ומקס. אני מניח שקצת קשה לאתר את אותם אנשים אחרי כל כך הרבה זמן, אבל חשבתי שזה יכול אולי להוסיף ל״גאוות היחידה״.
אני עבדתי בסטודיו כמתלמד בין נובמבר 1972עד סוף מאי 1973. בדיוק לאחר שהשתחררתי משירות מלא בהנדסה קרבית. כשאני מפשפש בזיכרוני אני זוכר את הדירה שמחולקת לסלון, פרוזדור וכמה חדרים. אני ישבתי בסלון בשולחן עבודה צמוד למריון שור. היו בחדר עוד אנשים, אם אני לא טועה בחורה בשם דבורה ומוסיה
אשתו של מקסים, שניהלה את החשבונות, טלפונים וכד׳. גבריאל ישב באחד החדרים בקצה הפרוזדור ומקס ישב בחדר צמוד לסלון.
.
אני הופניתי לאחים שמיר על ידי המורה שלי מהתיכון, יעקב צים. מריון, "פולני גאה", היה החונך שלי לאורך כל התקופה שהייתי שם. עיקר העבודה שלי בסטודיו היו ביצועים של תויות לבקבוקי המיץ הממותק של ״עסיס״ ותויות לריבות, לשימורים וכד׳. הכל צוייר בעבודת יד. מריון לימד אותי איך לבצע את מעברי הצבע, את התאורה, את הצללים ואת הטכניקה כולה.
גבריאל היה רוב הזמן בחדרו, על השולחן שלו היו אין סוף סקיצות ועבודות. מידי פעם הוא ביקש לעזור לו בביצועים של סקיצות שונות, הכל במכחולים, רייספדר, רפידוגרף וכד׳ (מי חשב אז על מחשבים - פוטושופ…).
מקס היה בעיקר בחדר השני, עסוק רוב הזמן בעיצוב ובביצוע הבולים. מוסיה ״דילגה״ ביניהם ודיברה המון עם הלקוחות בטלפון וגם בסטודיו. פעם בכמה זמן גבריאל היה נכנס לחדר של מקס או הפוך - העירו הערות, התייעצו, התווכחו - תמיד הייתה אווירה טובה ונעימה, ומאוד נהניתי מהעבודה שם.
היו כמה פעמים, די נדירות, שקיבלתי משימות של ״עיצוב״ - עם פיקוח הדוק של גבריאל ומריון. אחת מהם היתה לאריזה לממרח אנשובי של ״גלר״. משהו בצבע צהוב עם רשת אדומה, אני חושב ששנים הממרח הזה עוד נמכר באריזה הזו והייתי מאוד גאה שהיה לי חלקיק בעיצוב העבודה הזאת.
יאיר לינדנברג נובמבר 2020