למרות המחאה הציבורית, הכנסת בוחרת סמל לעצמה
סמל הכנסת מאז כינוס האספה המכוננת בראשית 1949 היה סמל המדינה כפי שהוא סמלן של הרשויות האחרות – המבצעת והשופטת. בראשית אוקטובר 2013 החליט יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין שהכנסת זקוקה לסמל חדש, משום ש"הכנסת מתקשה להסביר את עצמה, לתת מידע במה היא מתעסקת, להבדיל את עצמה מהממשלה ובמיוחד לבדל את עצמה מאירועים שליליים המתרחשים בה". החלטתו עוררה מחאה ציבורית, 13000 איש הצטרפו לעצומה שיזמה המועצה לשימור ערכי הישראליות.
אדלשטיין הוא לא ראשון הפוליטיקאים המבקש לבדל את עצמו. שר הביטחון, שר החוץ, שרת התרבות, שר התשתיות, שר החקלאות ועוד שרים נטשו את סמל המדינה ומשתמשים בסמלים פרטיים משלהם. גם פקידים בכירים , העומדים בראשות רשויות ממשלתיות או אגפים במשרדי ממשלה, הזמינו לעצמם סמלים משלהם (גם אם השר הממונה משתמש בסמל המדינה). "הזהות התאגידית" של השלטון הולכת ונסדקת. הייצוג החזותי של האתוס הלאומי הולך ומתפורר.
דובר הכנסת ומנהל הלשכה הממשלתית לפרסום יזמו תחרות בבתי ספר לעיצוב. בהנחיות לסטודנטים נכתב כי סמל המדינה חייב להיות משולב בלוגו הכנסת [אין הבחנה בין לוגו לסמל] או בסביבתו הגראפית. אין הנחייה לשימוש בשפות הרשמיות של המדינה – עברית וערבית. אין גם הנחייה למשקל שיש לתת ללוגו הכנסת לעומת המשקל שיש לתת לסמל המדינה. "אנחנו רוצים מבט צעיר, חדש, עדכני של הכנסת כזירה פוליטית חברתית" – צוטט אדלשטיין בהודעת הכנסת.
לפני חודש פרסמה הכנסת את חמש ההצעות שהגיעו לגמר. מבלי להביע דעה על איכות העבודות, יש לציין שסמל המדינה מופיע בהצעה אחת בלבד. בארבע האחרות הוא אינו מופיע משולב בלוגו הכנסת, אלא מופיע בגודל זעיר "בסביבה הגראפית" - בניירות מכתבים ובכרטיסי ביקור. כל ההצעות כוללות אלמנטים ארכיטקטוניים של בניין הכנסת – גרסה מודרנית של אקרופוליס יווני.
ומה הלאה? דגל לכנסת שיבדל אותה מרשויות השלטון האחרות ? ואולי גם המנון משלה שיבדל אותה מהעם?
האם הסמל החדש יצליח לתת מידע על עיסוקיה של הכנסת, לבדל את הכנסת מאירועים שליליים המתרחשים בה?
ומה צופה העתיד? האם "המבט הצעיר, החדש, העדכני" ייראה כך ליושב ראש הכנסת בעוד 20 שנה?
יורם א. שמיר, חוקר ואוצר תערוכות, הוא בן של אחד מהאחים שמיר, מעצבי סמל המדינה